הטעות הנפוצה ביותר עם דמי אבטלה היא לחכות. מי שמסיים עבודה ומשאיר את זה לשבוע הבא מפסיד ימים, כי הזכאות נספרת מהרישום בשירות התעסוקה ולא מיום הפיטורים. הצעד הראשון הוא להירשם ולהתייצב, ורק אחר כך לדאוג לשאר.
דמי אבטלה משולמים לשכיר שהפסיק לעבוד, רשום בשירות התעסוקה כמחפש עבודה, ומתייצב בו במועדים שנקבעו. שירות התעסוקה מעביר לביטוח הלאומי כל חודש את מספר הימים שנרשמו, והתשלום מגיע על סמך זה. תנאי הזכאות המדויקים, כולל תקופת אכשרה וסיבת הפסקת העבודה (פיטורים מול התפטרות), מפורטים באתר הביטוח הלאומי, ופקיד תביעות מחליט בכל מקרה לגופו.
כי הוא מחושב בשכבות. השכר היומי הממוצע מפוצל לארבעה חלקים, וככל שהחלק גבוה יותר האחוז יורד. התוצאה: מי שמרוויח פי שניים לא מקבל פי שניים. עובד שהשכר היומי הממוצע שלו 480 ₪ יקבל בערך 284 ₪ ליום אם הוא בן 28 ומעלה, כלומר כ-59% מהשכר, ואילו מי שמרוויח 200 ₪ ליום מקבל קרוב ל-80%.
את החישוב המדויק לפי הגיל והשכר שלך אפשר לעשות במחשבון דמי האבטלה.
מעסיק לפעמים משלם אחרי הפיטורים על חודשי העבודה האחרונים, למשל פדיון, בונוס או הפרשים. אם התשלום מתייחס לששת החודשים ששימשו לחישוב, אפשר להיות זכאי להפרשים בדמי האבטלה, וכדאי לפנות לסניף. פיצויי פיטורים עצמם נבדקים במחשבון הפיצויים.
למי שנולדו ב-1.1.1960 ואילך יש הטבה: עד 300 ימים בתקופה של 18 חודשים, במקום 175 ימים ב-12 חודשים.
מקורות: ביטוח לאומי, איך מחשבים את דמי האבטלה וכמה זמן אפשר לקבל.
המידע כללי ואינו ייעוץ מס או משפטי. הנתונים לשנת 2026. האתר אינו קשור לגוף ממשלתי. הזכאות והסכום הסופי נקבעים רק על ידי הביטוח הלאומי.
מחשבונים